על אף שמוצא המחול המזרחי נתון לויכוח, עדיין נחשב ריקוד זה לריקוד עתיק שהתפתח ממסורות ריקוד שונות במזרח התיכון ובצפון אפריקה והודו.
המצרים הטוענים שמוצא המחול הוא מתקופת הפרעונים אך רווחת הדעה שמוצא המחול הוא מהצוענים. במאה ה-11 קבוצות נוודים, "רומנים", עזבו את צפון הודו. במצרים שבטים אלו נקראים Nawar (נוואר) ו- Ghawazee (גאווזי).
האירופאים כינו אותם באופן שגוי "gypsies" (צוענים) מתוך אמונה שמוצאם הוא מ- Egypt (מצרים). נוודים אלו הגיעו מקומות כגון: פקיסטאן, אפגניסטן, המפרץ הפרסי, מצרים, אפריקה, תורכיה, הרי הקווקז, מזרח אירופה, רוסיה, מערב אירופה, ספרד. בכל אותן מדינות בהם עברו, הטביעו את חותמם בריקוד ובמוסיקה. במשך השנים ריקודים אלו נטמעו בריקודים המסורתיים של אותן מדינות. ניתן לראות קוים משותפים בריקודים ה"רומנים" של המדינות השונות.
גם סביב מקור הריקוד קיימות סברות שונות, אם המחול החל כלקט תנועות פולחניות – פגאניות, אם כטקס מצרי קדום לגירוש שדים, ה"זאר" ואם כריקוד הכנה ללידה.